המקורות הסודיים
לפני אלפי שנים, בהרי שאולין הערפיליים, בין מקדשים עתיקים ועצים לוחשים, נולדה אמנות הקונג פו. לא מדובר רק בטכניקות קרב – אלא בשפה סודית של הגוף, הנשימה והתודעה.
הנזירים – לוחמים ורוחנים כאחד – חיפשו הרמוניה בין האדם והעולם, בין כוח לרחמים, בין התקפה לשליטה עצמית. הם חיקו את תנועות החיה, הקשיבו לרוח ולמים, ולמדו איך להפוך כל תנועה לכלי ריפוי, לכלי לחימה ולדרך חיים.
הקונג פו הוא מפתח עתיק שמיועד לאלו שמוכנים להיכנס לעולם שמעבר למילים. הוא נושא בתוכו סיפורים, סודות, ולחישות של דורות של מאסטרים.
רק מי שמעז לצעוד בדרך – מגלה כמה כוח שוכן בתוכו.
מסע בזמן: ההיסטוריה של הקונג פו הסיני
שורשי הקונג פו נעוצים עוד בתקופת שושלת ג'ואו (1046–256 לפנה"ס), עם תרגולי לחימה ראשוניים בשם ג'יאו די – קרבות גוף אל גוף ששימשו את הלוחמים. בתקופת שושלת האן (206 לפנה"ס – 220 לספירה), החלה ההבנה שהלחימה היא לא רק צורך צבאי, אלא גם דרך חיים וחינוך הגוף והרוח.
● המאה ה־5 לספירה – לידת שאולין
המפנה הגדול התרחש כשנזיר הודי בשם בודהידהרמה (达摩) הגיע למנזר שאולין שבהרי סונג. הוא לימד מדיטציה בשילוב תרגילים גופניים שנועדו לחזק את הגוף – תרגילים אלו הפכו לבסיס של שיטת הלחימה של שאולין, מה שהוליד את אחת ממסורות הקונג פו הידועות בעולם.
● שושלות טאנג וסונג (618–1279)
בתקופה זו הקונג פו פרח והחל להתפשט מחוץ למנזרים. נולדו שיטות רבות – כמו חמש החיות, צ'וי לי פאט, שינג אי צ'ואן ובה גואה. אומנויות הלחימה החלו לשלב אלמנטים פילוסופיים, רפואיים ורוחניים.
● המאה ה־17 – דיכוי וחשאיות
עם עליית שושלת צ’ינג (1644), החלה רדיפה של מנזרי שאולין ותרבות הלחימה. הקונג פו הפך לסמל של התנגדות פוליטית ולוחמה עממית. שיטות רבות הועברו בעל-פה, לעיתים באחוות סודיות.
● סוף המאה ה־19 – מרד הבוקסרים (1899–1901)
ארגונים עממיים, שהשתמשו בקונג פו מסורתי ואמונות רוחניות, קמו נגד הכיבוש הזר. מרד הבוקסרים הפך את אומנויות הלחימה לאמצעי מחאה תרבותית ולאומית.
השנים שיבואו אחרי זה לא פחות מעניינים...
ציר הזמן של הקונג פו – מהמסורת העתיקה לזירה הבינלאומית
1924 – תחרויות הסנשו בצבא הסיניהופעתו הרשמית של סנשו – קרב מגע מלא הכולל בעיטות, אגרופים והטלות. הבסיס לסנדה המודרנית.
1928 – הקמת האקדמיה הלאומית לאומנויות לחימה (Guoshu Guan)ניסיון ראשון לאחד את הסגנונות המסורתיים, לתעד ולהפוך את הקונג פו לדרך חינוכית־לאומית.
1949 – מעבר רשמי לוושו תחת המשטר הקומוניסטיהקונג פו הופך לספורט לאומי – עם טפסים אחידים, מטרות חינוכיות ומסורת משומרת.
1971 – הרעם שבקע את הגבולות: ברוס לי
ברוס לי (李小龙) פורץ את גבולות הקולנוע – ואת גבולות סין.בסרטו האגדי Fist of Fury (1972), הוא מופיע מול לוחם קראטה יפני, ובמכת רגל אדירה – לא רק שובר את עצמות היריב, אלא שובר את תדמית "הסיני החלש" בעיני העולם.
זו לא רק סצנה – זו נקודת שבר תרבותית.מאותו רגע, המערב לא רק מכיר בקונג פו – הוא מתחיל להעריץ אותו.
ברוס לי הפך סמל לאומי וגלובלי כאחד:
- הוא נתן קול חדש לדור שלם של סינים גולים.
- הוא גרם למיליוני נערים בעולם לחפש "מורה לקונג פו".
- הוא הפך את הרחוב הצר של הקונג פו הסיני לאוטוסטרדה עולמית.
1989 – אליפות העולם הראשונה בוושוהווּשוּ מוכר כספורט תחרותי עם שני תחומים: טאולו (תבניות) וסנדה (קרב).
1990 – הקמת IWUFהפדרציה הבינלאומית לוושו יוצאת לדרך – והחלום האולימפי מתחיל לרקום עור וגידים.
2008 – הצגת הוושו באולימפיאדת בייג’ינגכתחרות הדגמה בלבד – אך עם נוכחות עולמית בולטת.